Uncategorized

הישרדות חלק 1: מהדורת קוטג ‘

לגלות את הצוות הנכון לפיתוח הקוטג’ היה חשוב להבטיח שהתהליך יעבור בצורה חלקה. היה לנו מזל כל כך להפליא לגלות את הצוות המדהים ביותר שאולי אתה יכול לדמיין בראשות מייק קארטי (אמצע) של סגנון רמה מתפתח יחד עם אחיו קן בלם (משמאל) כמו גם החבר הטוב אהרון צ’יכול (מימין).

במצב של פרויקט סופר אינטנסיבי כמו זה, הכרחי שתסמוך על הצוות שלך, כמו גם חשוב מכך שתאהב אותם, מכיוון שאתה מבלה הרבה זמן ביחד – במיוחד כשאתה מחוץ לרשת גם כן כגישה למים. צוות זה הפך את תהליך הבנייה לתענוג לשנינו כמו גם הם היו ההתאמה המושלמת לשיתוף פעולה עם Arriz. כולם חובבי חוץ הארדקור באהבה כמו גם כבוד לטבע כמו גם הם מקבלים פרקטיקות בר -קיימא לחלוטין. אם אתה רוצה לראות איך נראה באמת מגורים ‘ירוקים’ אותנטיים, אלה החבר’ה שלך. בדוק את חווית הקמפינג המדהימה שהיו להם בביצה של מכרות. הם לא נגעו בקרקע לכל הטיול!

ידעתי שאנחנו עשויים לסמוך עליהם בטיפול באדמה כשאנחנו לא שם, כמו שהם התרשמו ללא הרף מהאנרגיה הבלתי ניתנת לעצירה שלהם כמו גם מכושר ההמצאה של מקגיבר. הם אפילו חיברו לי כיור חיצוני בעזרת צנרת גמישה גדולה המובילה מהנחל, כמו גם מים סתיו חזרה ביער לכיור נירוסטה קטן המחובר בחלק האחורי של הבונקי, שפירושו לא עוד טיולים אחורה כמו גם קדימה לאגם מקבל דליים של מים!

ללא כל סוג של מכונות (דרך מאתגרת מכדי להביא אותו), מייק כמו גם הבנים הגישו כמה רעיונות חכמים להובלת חומרים במעלה הגבעה מהרציף לאתר. החבר’ה שאבו מהחוויות שלהם בטיפוס סלעים כדי להקים מערכת גלגלת זו באמצעות חבלים, קליפים כמו גם קרבינרים כדי להזיז קבוצות גדולות של חומרים במעלה הגבעה כך שהם לא היו צריכים להביא כל מה ביד.

המערכת עבדה בצורה כזו שכשזוג חבר’ה רצו במורד הגבעה תוך כדי משיכת החבל, המשקל כמו גם המומנטום היו מושכים את העומסים למעלה. אני עדיין בהלם שהם בנו את כל הבניין בצורה כזו, כמו גם כי כל פיסת עץ כמו גם מתכת היו חייבים להיגרם עם כוח אדם בלבד.

הנה ערימת עצים גדולה שעולה.

היינו צריכים לקנות דוברה כמו גם סירת סטנלי מתכת קשה לעבודה כדי לבצע את העבודה. הנה צילום של הסירה עם הדוברה מאחור – עמוס בחומרים. החבר’ה בטח חזרו כמו גם מאות פעמים בטיולי אספקה.

החבר’ה עבדו ישר בתנאי מזג אוויר די קשים -כולל החורף, שיכולים להכות עד -30. קני כמו גם אהרון המשיכו לחנות באוהליהם למרות כל השלג.

הם אפילו עבדו במגרש השחור של הלילה באמצעות זרקורים המנוהלים על ידי גנרטור.

הם המשיכו לעבוד ממש דרך הקריר עד שהאגם ​​החל להקפיא. זה היה היום האחרון לבנייה בסוף דצמבר, כאשר אהרון נשא את הסירה דרך הקרח (כשסירת הפח שלנו נגררת מאחור). אתה יכול לראות שהאגם ​​התחיל להיות די קפוא. אם הם היו מחכים לכל סוג של זמן רב יותר לעזוב, הם ככל הנראה היו תקועים שם.

אבל הם חזרו באמצע פברואר כדי להמשיך-גררו את מזחלתם מאחורי טרקטורון על פני המים הקפואים.

השלב הראשון היה בניית קרן הקוטג ‘באמצעות מזחי פלדה קבועים לסלע.

במת הפלטפורמה הייתה כל כך מעניינת עבורי מכיוון שאולי אתה יכול לקבל תחושה אמיתית לנופים כמו גם לטביעת הרגל של הבניין.

אני אוהבת לעשות יוגה כמו גם הפלטפורמה הפתוחה הייתה מקום מדהים להתאמן בו – דרך גבוהה בתוך ענפי העץ. הרגשתי שאני בסצנת הקרב של צמרת צמרות בכיכר טייגר, דרקון נסתר, מינוס הלחימה.

ככל שהקירות עלו קיבלת תחושה של חלל הפנים כמו גם תאורה.

כאן תוכלו לראות את מסגור הדעות שדיברתי עליהן בפוסט קודם. הצבת חלון ממש כאן תעשה את המקום המקסים הזה של פנים סלע כמו ציור מישוש. אריז האיר אותו כך שהסלע זוהר בלילה.

להלן אריז עומד בפתח של מה שבסופו של דבר יהיה המסדרון הארוך או הבריזוי שעובר לאורך הבניין. זהו הקצה הנגדי של הבניין מהצד הסלע (למעלה). בצד זה יש לנו נופים ממוסגרים של העצים.

בינתיים נשארתי מחוץ לדרך לתת לחבר’ה לעשות את הדבר שלהם. עבדתי על הבונקי כמו גם כתוב מחדש את כסאות הסיפון שלנו … כמו גם לחלום על קישוט הקוטג ‘כשזה נעשה.

נקודות זכות: 1-2. אריז חסאם 3-9. מייק קארטי 10-12. אריז חסאם 13-15. מייק קארטי 14-16. אריז חסאם

You may also like...

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *